להורדת הקובץ לחץ כאן

 

דבר הבמאי


 

ילדי, כשאתה רואה כלב על כלבה,

תרנגול על תרנגולת,

ציפור מנתר על ציפור,

אל תלמד מזה על דרכי האדם:

שאצלו זה חרישי יותר, עגום הרבה יותר, לאין שעור יותר מכאיב.

      מאיר ויזלטיר

 

יש לי ילד ,יואב, שמשחק כדורגל, כשאני יושב על הטריבונה ומסתכל עליו משחק, בכל פעם שמגיע אליו הכדור אני שם לב שהרגל שלי זזה קצת, רק כמה מילימטרים.. הסרט געגוע עוסק בכמה מילימטרים האלה.  

לפני שמונה שנים, במהלך גירושי וחשבון הנפש הנלווה אליהם, התעוררו בי שאלות מטרידות:  איך ייראו חיי מעכשיו, ובמיוחד, איזה אופי יישא הקשר עם ילדיי. שאלתי את עצמי איזה אבא הייתי עד היום, ואיזה אני הולך להיות. מתוך הלך רוח זה נולד הרעיון לתסריט של "געגוע".

העלילה שהחלה מתוך חיי היומיומיים התרחקה למחוזות מפתיעים ולבשה פנים אחרים. אבל מבעד לאיפור הכבד מבצבצים מדי פעם התווים האמיתיים. "געגוע" מנסה לבדוק את מושג ההורות: הורות אידאית אל מול הורות קונקרטית והורות למען עצמה מול וויתור ונתינה.

"געגוע" רצוף כולו במעמדים אבסורדיים, כי דווקא בהם מתאפשרת נגיעה עמוקה ברגשות, מבלי ליפול למלכודת הרגשנות והקלישאתיות. אולי משום כך הרשיתי לעצמי בפעם הראשונה להיות מובל עד הסוף בידי כאב אחד ותשוקה אחת.

"קומדיה עצובה מאוד", היא כנראה הכותרת ההולמת יותר מכל סרטי את "געגוע".

 

שבי גביזון

שתף ב